לאהוב את מה שיש
אחד הכלים הנפלאים והקלילים לשינוי דפוסי חשיבה, היא דרך “העבודה” אותה פיתחה קייטי ביירון.
מתוך מצוקותיה הקשים ביותר הגיעה לתובנה שכאשר היא מאמינה שעל מנת להיות מאושרת, משהו צריך להיות שונה ממה שהוא – אזי, במקום אושר, מגיע הסבל לחייה.
וכשהיא לא מאמינה במחשבות האלה, היא חווה שלווה.
מה שגורם לאדם סבל, הוא לא העולם שסביבו, אלא האמונות שלו בנוגע לעולם שסובב אותו.
במקום ניסיון השווא לשנות את המציאות שתתאים למחשבותינו, ניתן לחקור את המחשבות ודרך מפגש ישיר עם המציאות- לחוות שחרור ואושר שלא יתוארו.
עבודת המודעות היא, כשהאדם מתחיל לזהות את הסיבות האמיתיות לסבל/לקושי שלו, ומתוך בחירה ולקיחת אחריות ובעבודת ניקוי – נכנס האור לביתו-לנפשו.
בשיטתה ישנה מערכת של 4 שאלות והיפוכם.
עם המטופל אנחנו מזהים את המחשבות החוסמות שלו ועם השאלות המכוונות והיפוכם, משתחרר האדם ממעצוריו ומתחילה דרך חדשה ופנויה להצלחה וריפוי.
שלושה עיקרים לשיטה
• המציאות – זה מה שיש, זאת האמת. כשאתה מתווכח עם המציאות אתה סובל. כשנחקור נראה שאין סבל בעולם, אלא רק מחשבות שמתווכחות עם המציאות.
• יש שלושה עניינים בעולם – שלי, שלך ושל אלוקים. וכשאנחנו לא עוסקים בעניינים שלנו – אנחנו סובלים. כשאני עוסקת בעניינים של בעלי, של הילדים שלי…וכשאני חושבת שאני יודעת מה הכי טוב ונכון בשבילם – אז נוצר הסבל. כשאני מתווכחת עם עניינים של אלוקים: המלחמות בעולם, הנכות של פלוני, החור באוזון, פקק התנועה, חשבון הבנק שלי- אני שוב פעם בסבל, כי אין לי את היכולת לשנות את המציאות יש לי רק את היכולת להתאים את המחשבות שלי למציאות.
• מחשבה לא מזיקה-עד הרגע שאנחנו נקשרים אליה. הדרך שבה אנחנו נקשרים אל המחשבות שלנו זה כשאני מאמינה למחשבה אז היא הופכת להיות אמונה. “אנשים צריכים לקיים את ההבטחות שלהם”,”ילדים צריכים להיות ממושמעים”, “בעלים חייבים..” אלו אמונות. כי המציאות היא המציאות.
עבודה פנימית מחייבת רצף של תהליכים. בניית הנפש ועולמנו הרגשי וכן הפיזי, מצריך השקעה והתמדה בדיוק כמו הגשמת כל חזון- עלינו להיכנס לתהליך שיגרום לשינוי ויאפשר יציאה ממייצר לחירות.
לאחר שאנחנו עובדים על דפוס מחשבה אחד, המטופל מקבל ממני את הידע איך לעבוד עם עצמו, ומתאפשר לו לטפל בעצמו בעת הצורך.