רוב האנשים עוברים את זה. השאלה היא מה עוזר ביום שלישי רגיל.
אחרי השבעה, אחרי הפרידה, אחרי המכתב מהעבודה: כולם חוזרים לחיים שלהם, ואת/ה נשאר/ת עם ״איך את מרגישה״ בלי תשובה. הקורס לא מרפא אבל ולא מקצר אותו. הוא נותן משהו קטן ליום שאף אחד לא בא: חמישה צבעים שנותנים לכל יום משפט מחזק, וריח שמחבר אותך לכוח שלך. לצד כל עזרה או כתובת, אם תזדקקו לה.
מתוך 100 אלמנים ואלמנות שנבדקו לפני האובדן ו‑4 שנים אחריו
הרובהאחרים
מקור: Galatzer-Levy & Bonanno 2012 (מחקר CLOC, 48 חודשי מעקב). ״רוב״ הוא לא ״את/ה״; מי שנמצא באחוזים האחרונים צריך איש מקצוע.
הצג כטבלה
חוסן: כמעט בלי דיכאון
66.3%
דיכאון שקדם לאובדן
14.5%
השתפרו אחרי
10.1%
אבל מתמשך
9.1%
האבל נמשך, הזיכרונות והרגשות עולים ויורדים. הכאב תוקע אותנו, והחיים ממשיכים. תמיכה צמודה מאזנת את הלב, והניחוח מרכך את הרגע. מסר וריח ילוו יום יום.
מה המחקר אומר על הכלים האלה
ארבעה ממצאים שעומדים מאחורי השיטה, כולל מה שהיא לא. המספרים מהמקורות.
רוב האבלים עוברים את זה. זה מה שהמחקר מצא.
במעקב על אלמנים ואלמנות מלפני האובדן ועד ארבע שנים אחריו, המסלול השכיח ביותר היה חוסן: 66.3%, כמעט בלי דיכאון בשום שלב; אבל מתמשך: 9.1%.[1] ״רוב״ הוא לא ״את/ה״. אבל הוא סיבה לא לפחד מהיום השלישי הרגיל.
1 מכל 10 מפתח אבל מתמשך, ולזה יש טיפול
מטא‑אנליזה של 14 מחקרים: 9.8% מהאבלים עונים להגדרה של הפרעת אבל מתמשך;[4] אחרי מוות לא‑טבעי, כמחצית.[5] הטיפול הייעודי (CGT) הכפיל את שיעור התגובה לעומת טיפול רגיל.[6] הכלי הזה הוא לא הטיפול הזה, ולא מתיימר. אם האבל לא זז אחרי חודשים, זו הכתובת.
הריח של הבגדים מחזיר אחורה. הרולר הוא ריח של עכשיו.
ריח אישי מפעיל את האמיגדלה וההיפוקמפוס יותר מאותו גירוי כתמונה או כמילה,[7] ורבים מהאבלים מריחים את הבגדים, הכרית, הבושם.[8] לפעמים זה מנחם, לפעמים חותך. לכן הרולר נבנה בכוונה מריח חדש, שנקשר לשלוש נשימות ול״אני כאן, עכשיו״.[9]
צבע מהדהד רגשות בכל שפה
4,598 אנשים מ‑30 מדינות קישרו צבעים לרגשות באופן כמעט זהה (r = .88).[10] בחירת צבע היא שפה שכולם דוברים, לא מבחן ולא אבחון.
איך זה עובד, שלב אחרי שלב
שלושה שלבים: זיהוי, שם, גוף.
זיהוי: לתת ליום שם
בוחרים חמש טיפות צבע מפוסטר של 24, בבוקר או בערב. הבחירה עוקפת את ״איך את מרגישה״ ומצביעה על מה שהיום מבקש: מנוחה, אחיזה, רשות, סיבה לקום.
שם: מסר לכל צבע
לכל צבע שנבחר יש משפט. הוא נותן שם למה שאין לו מילים, ומשפט אחד ליום הוא בדיוק מה שאפשר ביום כזה.
גוף: ריח של עכשיו
לפי הצבעים רוקחים פורמולת שמנים אתריים אישית בבקבוקון עם גלגלת, מריחות שלא שייכות לאף אחד שהלך. גלגול על פרק היד, שלוש נשימות, ״אני כאן״. לא זיכרון. עוגן.
מה משתנה ברגע האמת
הרגע
מה קורה בדרך כלל
עם הכלי
הבוקר אחרי השבעה
כולם חזרו הביתה. את צריכה לתפקד.
חמישה צבעים, משפט, רולר. היום קיבל שם
״איך את מרגישה?״
בפעם החמישים היום, ואין תשובה
הצבע ענה כבר בבוקר. לא חייבים משפט
השעה השקטה
הצד השני של המיטה. הטלפון שלא יגיע.
גלגול, שלוש נשימות, ריח של עכשיו
כשזה לא זז
חודשים, ואותו מקום
זו הכתובת של איש מקצוע. הכלי מחכה, ולא במקום
הכלי הוא תמיכה, לא טיפול ולא ״ריפוי״ של אבל. אם האבל לא זז אחרי חודשים, או שיש מחשבות על פגיעה עצמית: איש מקצוע, ער״ן 1201, 101.
אחרי השבעה כולם חוזרים הביתה. משהו קטן נשאר איתך.
שבעה ימים היו אנשים. ואז דלת, ושקט, ו״את צריכה לתפקד״.
רוב האבלים מוצאים את הדרך, בגלים.[1] הגלים מגיעים ביום שלישי רגיל, בסופר, כשמישהו שואל ״מה שלום אמא״.
הריח של הבגדים מחזיר אחורה.[8] לפעמים זה טוב. לפעמים זה חותך.
הרולר הוא ריח של עכשיו: חדש, שלך, קשור לשלוש נשימות ול״אני כאן״.
וחמישה צבעים בבוקר, כדי שלאותו יום יהיה ביטוי ואמירה, לפני שמישהו ישאל.
זה לא טיפול. זה משהו קטן ליום שאף אחד לא בא.
לא ״ריפוי״, לא ״סגירת מעגל״, לא ״לשחרר״. אבל הוא לא מחלה, והכלי לא מרפא אותו.
כן: משפט מחזק לכל יום, וריח שמחבר אותך לכוח שלך. לצד טיפול, קבוצה, משפחה, רב, ובלי אף אחד.
אבל שלא זז אחרי חודשים, דיכאון, מחשבות על פגיעה עצמית: איש מקצוע. ער״ן 1201, 101 בסכנה מיידית.
לא רוצים לשבת מול מישהו ולהסביר? לא צריך.
הרבה דוחים את זה שנים. לא כי לא אכפת להם.
פשוט לא מתחשק להם לשבת מול מישהו ולהסביר. בטח לא כשהבעיה היא בדיוק שקשה להסביר.
ובאותו זמן, לבד, הם בלי תמיכה. והכל נתקע.
הקורס נותן את הכלי עצמו: אתם לומדים, אתם בוחרים, אתם רוקחים.
בבית, בכיס, בלי שאף אחד צריך לדעת.
הבחירה בצבעים לא ממציאה כלום. היא מראה מה כבר ידעתם ולא היה לו שם.
ואחרי הקורס הכלי בידיים שלכם. אתם לא תלויים באף אחד.
המלווה יוצאת מהבית. מה נשאר שם עד הביקור הבא?
בכל שנה עשרות אלפי אנשים מתאלמנים, מתגרשים, מאבדים הורה. המתנדבים רצים ממשפחה למשפחה, עומס על כל מתנדב, הכשרות קצרות ותארים שאינם מוגנים, והביקור נגמר.
מקורות: איגוד העובדים הסוציאליים (64 שעות), מרכז שילוב (120 שעות אקדמיות), אתר לימודים בישראל (ליווי רוחני 240 שעות). ׳תדר אור ושמן׳ לא מופיע כעמודה: הוא קורס דיגיטלי בקצב שלך, שלא מתחרה בהכשרות האלה אלא מוסיף להן כלי אחד שנשאר בבית.
הצג כטבלה
עו״סים אונליין
64
מרכז שילוב
120
ליווי רוחני
240
לייעוץ אבל כללי אפקט קטן, גדול יותר אצל מי שביקש עזרה,[14] ומה שקורה בין הפגישות קשור לתוצאה.[15] 38% מהמבוגרים עם תסמינים ו‑90% בלי טיפול[16] מגיעים קודם למי שמכירים: למלווה, לעו״סית, למתנדבת. מי שמשאיר בבית משהו מוחשי, שיטה חדשנית ומקצועית, ופתיח שאינו ״איך את מרגישה״, נותן ליווי שנמשך גם כשהוא לא בחדר.
מלווים אבלים במקצוע או בהתנדבות? כניסה לדף שיתאים לכם
אותו קורס, עם ההזדמנות, הנתונים והשאלות של המקצוע שלכם.
על פיטורים לא יושבים שבעה. 1.5 מיליון מטפלים בבן משפחה חולה,[17] ויותר מ‑200 אלף עזבו את הבית מאז המלחמה.[18] אין מבקרים, ואף אחד לא שואל.
על פיטורים לא יושבים שבעה
מטא‑אנליזות של 324 מחקרים: 34% מהמובטלים עם קשיים נפשיים לעומת 16% מהמועסקים (d = 0.51), גברים ועובדי כפיים נפגעים יותר.[19] כ‑1.5 מיליון מטפלים בבן משפחה חולה, 59% במצב רגשי גרוע יותר.[17] משברים בלי טקס ובלי מבקרים. הטקס הפרטי הוא הטקס החסר.
האבל נע קדימה ואחורה, ושני הכיוונים צריכים כלי
לפי המודל הדו‑תהליכי, אבל בריא נע בין התעסקות באובדן להתעסקות בשיקום: הבית, התפקיד החדש; מי שנתקע רק בצד אחד מסתדר פחות.[20] הרולר בכיס הולך לשני הצדדים: לרגע הגעגוע, ולבוקר שצריך לקום בו.
הטקס הפרטי הוא הטקס החסר: חמישה צבעים בבוקר בלי משרד, ורולר בדרך מבית החולים. מי שמטפל בהורה פונה גם לעו״ס של הקופה; מי שפונה מביתו, למרכז החוסן.
לא כל אבל דומה. לחלק מהאבלים יש כתובת שקודמת לכל כלי.
ער״ן 1201, בכל שעה; 101 בסכנה מיידית.
אובדן פתאומי (תאונה, רצח, התאבדות): מרכז אלה,[21] ועמותת ״בשביל החיים״ למשפחות אחרי התאבדות.[22]
משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה: אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ארגון אלמנות ויתומי צה״ל,[23] יד לבנים, המוסד לביטוח לאומי,[24] נט״ל 1‑800‑363‑363.
כשהאבל לא זז אחרי חודשים: הפרעת אבל מתמשך היא אבחנה, ויש לה טיפול ייעודי.[6] רופא/ת המשפחה או פסיכולוג/ית.
הקורס לא פונה למשפחות השכול ולא משתמש באובדן שלהן. מי שרוצה את הכלי לעצמו, בזמנו, מוזמן; הכתובות למעלה קודמות.
עם מה יוצאים מהקורס?
פוסטר הצבעים וכרטיסי הידע, וגם כתמונה לשליחה בוואטסאפ
דרך לתת ליום שם, גם כשאין מילים
רשימת השמנים המדויקים לכל טיפת צבע, כולל מה לא
מסר לכל צבע: משפט אחד ליום
טקס של דקה לשעה השקטה: גלגול, שלוש נשימות, ריח של עכשיו
היכולת לרקוח לעצמכם פורמולה חדשה כשמשהו משתנה, ולתמוך גם באחרים במצבים שונים
תעודת הסמכה מבית ׳רוח אש ומים׳, מרכז לרפואה הוליסטית
מבנה הקורס
קורס דיגיטלי, זמין מרגע ההרשמה. פרקטי ונוח להגשמה מיידית: לימוד מהנה בזמנך הפנוי, בקצב שלך.
פרק 1
תדר האור: צבע
מה זה צבע
צבעי היסוד
הילות
צ׳אקרות ומידע מן הקבלה
פרק 2
מפגש עם תדר: הריח
שמנים ותמציות אתריות
שמני נשא
ארומתרפיה על רגל אחת
ההשפעה הפסיכולוגית: הקשר בין ריח לרגש
פרק 3
לימוד מעשי‑אישי: הפורמולה
בחירת הצבעים והתאמת השמנים
הדרך לבניית הפורמולה
רקיחה כשהמטופל אצלך או מעבר לים
איך משתמשים ברולר ביום‑יום
♥ יעל מלווה את תלמידי הקורס הדיגיטלי במשך חודשיים, פעם בשבוע בזום לשאלות ותשובות, ובקבוצת הוואטסאפ לקישורים, להצעות ולשאלות מהיומיום.
מי אני
יעל קשי, מייסדת ׳רוח אש ומים׳, מרכז לרפואה הוליסטית בכפר סבא. 22 שנה אני מטפלת באנשים שרוצים לצאת מדפוסים שמעכבים אותם.
למדתי ביואנרגיה, אבחון ׳ראי הנפש׳, שיטת טאט, תרפיית המימדים, טיפול במכשירי תדרים וארומתרפיה. ועדיין היו מטופלים שנשארו תקועים, עד שהפנמתי את סודות הצבעים ושמנים למרפא, והבנתי שהאדם עצמו יודע בתוכו בדיוק איך לעזור לעצמו.
מהידע הזה נולדה שיטת ׳תדר אור ושמן׳. היום אני מעבירה אותה הלאה, למטפלים ולאנשים שרוצים אותה לעצמם.
״מבוגרים לא רגילים לבחור צבעים. אבל המפגש הזה גורם להם להתחבר למשהו התמים שהזניחו מזמן.״
מטופלים כותבים וממליצים
שחר מהוד השרון
״סבלתי מבעיה קשה בזוגיות. הייתי סקפטי, מה זה שייך לזוגיות, הצבעים. בחרתי צבעים שאהבתי, וקיבלתי בקבוק עם גלגלת שהפיץ ריח מושלם. תוך שבועיים, בבית נהיה רגוע, שקט, והצלחנו לדבר, מתוך רצון לתיקון. בהמשך היחסים השתפרו יותר ממה שהיו אי פעם.״
רונית, על הבן
״פחדתי שהם לא יצליחו… יעל העמידה אותי במקום: ׳אם את לא מאמינה שהוא שווה, איזה גב את נותנת לבן שלך?׳ שלחתי אותו לבחור צבעים ולקבל שמנים, וראיתי איך הוא מתעלה על עצמו ומתמודד כמו גבר.״
אורה עמר
״בחרתי צבעים והזהרתי את יעל שאני לא סובלת ריחות בכלל… והיא נתנה לי לבחור מהרבה בקבוקים, מה שאני כן אוהבת. יעל והבקבוק הזה הפכו לי את החיים משחור ללבן.״
המלצות מתוך אתר רוח אש ומים, על הכלי עצמו. חוויה אישית, לא הבטחה לתוצאה. אף אחת מהן אינה על אבל.
שאלות שכולם שואלים
איך להתמודד עם אובדן, כשכולם כבר חזרו לשגרה?
חמישה צבעים בבוקר אומרים מה היום מבקש; משפט אחד נותן לזה שם; ורולר עם ריח בתדר שלך היום נותן לגוף עוגן ברגע שהיד עוברת לצד השני של המיטה. ואם האבל לא זז אחרי חודשים, פונים לאיש מקצוע: לזה יש טיפול.[6]
איבדתי ילד. איבדתי מישהו בהתאבדות. איבדתי חייל.
לאובדן הזה יש כתובות שקודמות לכל כלי, והן כתובות למטה: מרכז אלה ו״בשביל החיים״ לאובדן פתאומי ולהתאבדות; אגף משפחות והנצחה, ארגון אלמנות ויתומי צה״ל, יד לבנים ונט״ל למשפחות השכול. אחרי מוות לא‑טבעי כמחצית מהאבלים מפתחים אבל מתמשך,[5] וזה עניין למטפל/ת. אם תרצו את הכלי לעצמכם, בזמנכם, הוא כאן.
כמה זמן נמשך אבל, ומתי זה ״יותר מדי״?
אין שעון. רוב האבלים מוצאים את הדרך בתוך חודשים, לרוב בגלים,[1] ואצל כ‑1 מכל 10 האבל נשאר עז ומשתק מעבר לחצי שנה: זו הפרעת אבל מתמשך, אבחנה שיש לה טיפול.[4] אם זה המצב, פונים לאיש מקצוע. הכלי כאן הוא לגלים, לא לתחליף.
אפשר לרקוח את הריח של מי שהלך?
לא, ובכוונה. הריח הוא החוש שהכי קשור לזיכרון,[7] והריח של הבגדים כבר עושה את העבודה הזאת, לטוב ולרע. הרולר נבנה מריח חדש, שנקשר לשלוש נשימות ולעכשיו: עוגן להווה, לא עוד דלת לעבר.
זה במקום טיפול או קבוצת תמיכה?
לא. זה משהו קטן ליום שאף אחד לא בא, לצד כל עזרה שיש ובלי עזרה. דיכאון אחרי אובדן, טראומה אחרי מוות אלים ואבל שלא זז הם עניין לאיש מקצוע. במצוקה: ער״ן 1201; בסכנה: 101.
אני על תרופה נגד דיכאון מאז האובדן. מותר?
הרולר הוא ריח על פרק היד ובחירת צבעים; הוא לא מתערב בתרופה ולא במקומה, ואף אחד לא משנה מינון בגלל צבע. כל שאלה על התרופה, עם הרופא.
בהריון, באפילפסיה, או לילדים?
השיטה מתאימה גם לילדים מגיל 5 וגם לנשים הרות. ילדים בוחרים צבעים בקלות ומקבלים שמנים בטוחים בלבד, ללא התוויות נגד, במינון שלומדים בקורס; גם בהריון עובדים עם רשימת השמנים והמינון שנלמדים בקורס. לא מנטה, אקליפטוס או קמפור ליד הפנים של ילדים קטנים. אפילפסיה או רגישות רפואית: חובה להתייעץ עם רופא. ולילד אבל רצוי גם מטפל/ת.
אני לא מטפל/ת. הקורס מתאים לאנשים פרטיים?
כן. הקורס נבנה כהכשרה, ומגיעים אליו גם אנשים שרוצים את הכלי לעצמם ולמשפחה. לומדים בדיוק את אותו דבר: לבחור, להבין את המסר, לרקוח לעצמכם.
כמה זמן לוקח הקורס וכמה זה עולה?
קורס דיגיטלי שנפתח מיד עם ההרשמה: 3 פרקים מוקלטים, בקצב שלך, וליווי שבועי בזום ובוואטסאפ במשך חודשיים. 2,350 ₪, כולל פוסטר הצבעים, כרטיסי הידע, רשימת השמנים לכל צבע ותעודה מבית רוח אש ומים. כדי ליישם את השיטה רוכשים באופן עצמאי שמנים, בקבוקוני רול ואביזרים נוספים: בהרשמה תקבלו רשימה לרכישה, ושאלות, הדרכה וקישורים יינתנו בקבוצת הוואטסאפ לתלמידי הקורס.
אפשר בזום?
הקורס הוא קורס דיגיטלי, ופתוח מיד עם ההרשמה. מי שמתעקש/ת על קורס זום חי, פונה ליעל ישירות לתיאום. את השמנים, הבקבוקונים והאביזרים רוכשים באופן עצמאי, לפי הרשימה שמקבלים בהרשמה. יעל מלווה את תלמידי הקורס הדיגיטלי במשך חודשיים, פעם בשבוע בזום לשאלות ותשובות, ובקבוצת הוואטסאפ לקישורים, להצעות ולשאלות מהיומיום.
מתי מתחילים וכמה זה עולה?
הקורס הדיגיטלי
נפתח לצפייה מיד עם ההרשמה. 3 פרקים מוקלטים שנשארים פתוחים בשבילך, בקצב שלך, וליווי שבועי בזום ובוואטסאפ.
2,350 ₪
מעוניינים בקורס זום חי? פנו ליעל אישית ותתעדכנו: 054‑576‑1994
כן יעל, אני רוצה ללמוד את הכלי
להרשמה: מלאו את הפרטים ותעברו לדף התשלום.
המידע בדף זה נועד להיכרות עם שיטת ׳תדר אור ושמן׳ ואינו מהווה ייעוץ רפואי או פסיכולוגי. השיטה היא כלי לתמיכה רגשית ולהבנה עצמית; היא אינה אבחון, אינה טיפול באבל, בהפרעת אבל מתמשך, בדיכאון או בטראומה, ואינה תחליף לפסיכולוג, לרופא, לקבוצת תמיכה או לגורמים הרשמיים המלווים משפחות שכולות. במצוקה: ער״ן 1201; בסכנה מיידית: 101. לילדים מגיל 5 ולנשים הרות: שמנים בטוחים בלבד, ללא התוויות נגד, במינון שנלמד בקורס; לא מנטה, אקליפטוס או קמפור ליד הפנים של ילדים קטנים. באפילפסיה או ברגישות רפואית: חובה להתייעץ עם רופא. במצבי מצוקה יש לפנות לגורם מוסמך. השמנים האתריים אינם תרופה. הנתונים המספריים בדף הם מסקרים ומחקרים ציבוריים (ראו מקורות), לא תחזית אישית.
