למי שנושא טראומה, למי שלידו, ולמי שמטפל

לא כל אחד יכול לספר. כולם יכולים לבחור צבע.

פוסט טראומה זה אירוע משפחתי: מי שהיה שם, מי שחיכה בבית, ומי שמטפל בשניהם.
הקורס לא מטפל בטראומה. הוא נותן משהו לשעות שבין הפגישות ולתקופת ההמתנה בתור: בחירת צבעים שלא דורשת שיתוף, ונותנת משפטי חיזוק, וריח שהותאם במדויק ובזהירות, כי ריח יכול להחזיר לשם, ויכול גם להחזיר לכאן.

שיטת ׳תדר אור ושמן׳ היא שיטה של יעל קשי, שבה בחירת צבעים אינטואיטיבית חושפת את הצורך הרגשי, ופורמולת שמנים אתריים אישית ברולר תומכת בו יום‑יום.

זה בשבילכם אם

  • אתם בטיפול, או בתור אליו, ורוצים משהו לימים שבין.
  • מישהו שלכם חזר, ומשהו בו נשאר שם; ואף אחד לא שואל מה איתכם.
  • אתם הורים לחייל, והלב בבסיס.
  • אתם מטפלים בטראומה, והדרכה לעבודה בבית נשארת רק בקליניקה.
  • יש לכם מטופל שלא יכול לספר, ואתם צריכים פתיח שאינו האירוע.

למה עכשיו, ולמה לא במקום הטיפול?

כי המספר יורד, ומי שיורד הוא מי שקיבל עזרה. הכלי כאן הוא לדרך אליה ולצידה.

38%
מהמבוגרים בישראל דיווחו על תסמיני פוסט‑טראומה, דיכאון או חרדה; 90% בלי טיפול
סקר מבקר המדינה 2024[1][2]
6.5
חודשים בממוצע מהפניה לטיפול ראשון
מבקר המדינה 2025[2]
41.9%
מבני הנוער מעל סף השאלון לפוסט‑טראומה אפשרית
Refaeli et al. 2025[3]

פוסט‑טראומה אפשרית במדגם לאומי

מתוך 100 מבוגרים, לפי מעקב על אותם אנשים

פוסט‑טראומה אפשרית במדגם לאומי. מתוך 100 מבוגרים, לפי מעקב על אותם אנשים0102030לפני המלחמה: 16.1%לפני המלחמהחודש אחרי 7.10: 29.8%חודש אחרי 7.10אחרי 27 חודשים: 19.7%19.7%אחרי 27 חודשים

היוםלפני ובשיא

מקור: Levi-Belz et al., eClinicalMedicine 2026 (n = 680). המספר יורד, לא נעלם; מי שיורד הוא בדרך כלל מי שקיבל עזרה. הכלי הוא לדרך, לא במקום העזרה.

הצג כטבלה
לפני המלחמה 16.1%
חודש אחרי 7.10 29.8%
אחרי 27 חודשים 19.7%

במעקב לאומי, פוסט‑טראומה אפשרית עלתה מ‑16.1% ל‑29.8% חודש אחרי 7 באוקטובר, וירדה ל‑19.7% אחרי 27 חודשים.[4] ובין לבין: 6.5 חודשים בתור, 167 שעות בשבוע בלי מטפל, וגוף שזוכר. הקורס נבנה לשעות האלה.

מה המחקר אומר על הכלים האלה

ארבעה ממצאים שעומדים מאחורי השיטה, כולל אחד שאומר בדיוק מה חסר. המספרים מהמקורות.

ריח יכול להחזיר לשם. לכן בונים אותו כאן.

ריחות שקשורים לאירוע (סולר, דם) מעוררים זיכרונות חודרניים ופלאשבקים ריחניים שנמשכים עשרות שנים; שאלה על ריחות צריכה להיות חלק מכל הערכה של פוסט‑טראומה.[5] אותה סקירה מציעה ריח גם כגירוי מקרקע.[6] ההבדל הוא מי בנה אותו, ואיפה: בקליניקה, עם המטפל, אחרי בדיקה.

מילה אחת מורידה את האזעקה

בסריקת מוח, עצם מתן שם לרגש הפחית את פעילות האמיגדלה והפעיל את הקורטקס הקדם‑מצחי.[7] המסר לכל צבע נותן משפט חיזוק למי שלא מוצא מילים, ובלי לספר את האירוע.

צבע מהדהד רגשות בכל שפה

4,598 אנשים מ‑30 מדינות קישרו צבעים לרגשות באופן כמעט זהה (r = .88).[8] בחירת צבע היא שפה שכולם דוברים, לא מבחן ולא אבחון.

6.5 חודשים בתור, ורוב הזמן בלי כלום

המתנה ממוצעת מהפניה לטיפול ראשון: 6.5 חודשים; 90% מבעלי התסמינים לא קיבלו טיפול.[2] 675 תקני פסיכולוגים קליניים לעומת 2,200 הנדרשים, וכשנה וחצי לפסיכותרפיה ציבורית.[9] הכלי כאן הוא לזמן הזה, לא במקום התור.

איך זה עובד, שלב אחרי שלב

שלושה שלבים: זיהוי, שם, גוף.

  1. זיהוי: מה את צריכה, לא רק הוא

    בוחרים חמש טיפות צבע מפוסטר של 24. בלי לספר, בלי להסביר למה קשה כשהוא כבר בבית. הבחירה מצביעה על הצורך שלך: מנוחה, ביטחון, קרבה, שליטה.

  2. שם: מסר לכל צבע

    לכל צבע שנבחר יש משפט. הוא נותן שם למה שאת סוחבת בשקט, וכשיש לזה שם אפשר לבקש את זה.

  3. גוף: רולר לשעות שאף אחד לא רואה

    לפי הצבעים רוקחים פורמולת שמנים אתריים אישית בבקבוקון עם גלגלת. בלילה, ברכב, לפני שהטלפון מצלצל: מגלגלים על פרק היד, שלוש נשימות, ריח שהגוף מכיר מרגע שקט.

מה משתנה ברגע האמת

הרגע מה קורה בדרך כלל עם הכלי
הלילה, כשהוא לא ישן את ערה איתו, ובבוקר את זו שמתפקדת גלגול, שלוש נשימות, ריח. משהו שהוא רק שלך
הטלפון מהבסיס הלב בגרון עד שעונים טקס של דקה לפני שמרימים, ומילה לקחת פנימה
״את בסדר?״ ״כן, הוא זה שהיה שם.״ חמישה צבעים אומרים מה את צריכה, בלי להגיד
הילדים רואים הכול, ושואלים לא הרבה רגע צבע משותף. גם הילד בוחר, ומקבל שמן בטוח בלבד

הכלי הוא תמיכה רגשית לך, לא טיפול בו ולא בך. במצוקה: נט״ל 1‑800‑363‑363, ער״ן 1201; בסכנה מיידית: 101.

כשאין מילים, יש צבעים

יש דברים שלא מספרים. לא כי לא רוצים; כי הגוף ננעל לפני שסיים לספר.

והטיפול, אם יש, הוא שעה בשבוע. את שאר 167 השעות עוברים לבד, עם גוף שזוכר.

38% מהמבוגרים בישראל דיווחו על תסמינים; 90% לא קיבלו טיפול; התור הממוצע 6.5 חודשים.[1][2]

הקורס לא מטפל בטראומה, ולא מתיימר. הוא נותן משהו לדרך: בחירת צבעים שלא דורשת חשיפה או שיתוף, משפט חיזוק, וריח שהגוף למד להצמיד לרגע שקט.

ריח יכול להחזיר לשם. ריח יכול גם להחזיר לכאן. ההבדל הוא מי בנה אותו, ואיפה.

זה לא טיפול. זה משהו ביד לדרך.

  • לא אבחון, לא תרופה, לא הבטחה. פוסט‑טראומה מטופלת על ידי אנשי מקצוע, והכלי לא מחליף אותם ולא מבטל את התור.
  • כן: תמיכה לך, בשעות שבין, לצד טיפול או בזמן ההמתנה. ריח שנבנה בזהירות, מילה לרגש, טקס של דקה.
  • מי שנפגע, ומי שיש לו טריגרים ריחניים, בונה את זה עם המטפל שלו. ילדים מגיל 5 ונשים הרות: שמנים בטוחים בלבד, במינון שלומדים בקורס. באפילפסיה או ברגישות רפואית: חובה להתייעץ עם רופא.

לא רוצים לשבת מול מישהו ולהסביר? לא צריך.

הרבה דוחים את זה שנים. לא כי לא אכפת להם.

פשוט לא מתחשק להם לשבת מול מישהו ולהסביר. בטח לא כשהבעיה היא בדיוק שקשה להסביר.

ובאותו זמן, לבד, הם בלי תמיכה. והכל נתקע.

הקורס נותן את הכלי עצמו: אתם לומדים, אתם בוחרים, אתם רוקחים.

בבית, בכיס, בלי שאף אחד צריך לדעת.

הבחירה בצבעים לא ממציאה כלום. היא מראה מה כבר ידעתם ולא היה לו שם.

ואחרי הקורס הכלי בידיים שלכם. אתם לא תלויים באף אחד.

שעה אצלכם. 167 שעות בלעדיכם. מה יש לו ביד?

הצורך גדול ממה שהמערכת מספקת, והרוב המכריע של הטיפול קורה בין הפגישות. מי שנותן למטופל משהו לשעות האלה נותן יותר מאותה שעה.

22,000
נקלטו באגף השיקום מאז 7.10; 58% עם פוסט‑טראומה או פגיעה נפשית
Times of Israel, פברואר 2026[10]
1 : 850
עובד שיקום אחד לכל 850 הלומי קרב
Times of Israel, פברואר 2026[10]
36,000+
מטופלים במרכזי החוסן ב‑2025; 3.5 מיליון מגעים טיפוליים, +42%
משרד הבריאות[11]

כמה הלומי קרב ופגועי נפש נקלטו באגף השיקום

באלפים: מוכרים עם פוסט‑טראומה ב‑2021, נקלטים מאז 7.10, והתחזית

כמה הלומי קרב ופגועי נפש נקלטו באגף השיקום. באלפים: מוכרים עם פוסט‑טראומה ב‑2021, נקלטים מאז 7.10, והתחזית02550751002021: 5.7K2021ספטמבר 2025: 20Kספטמבר 2025פברואר 2026: 22K22Kפברואר 2026תחזית 2028: 100Kתחזית 2028

היוםאז ומחר

מקורות: מרכז המחקר של הכנסת (כ‑5,700 מוכרים עם פוסט‑טראומה בדצמבר 2021); Times of Israel ספטמבר 2025 ופברואר 2026 (20,000 ו‑22,000 נקלטים, 56%–58% עם פגיעה נפשית; תחזית 100,000 עד 2028, לפחות מחציתם נפשית). עובד שיקום אחד לכל 850.

הצג כטבלה
2021 5.7K
ספטמבר 2025 20K
פברואר 2026 22K
תחזית 2028 100K

התחזית: 100,000 נקלטים עד 2028, לפחות מחציתם עם פגיעה נפשית.[12] 675 תקני פסיכולוגים קליניים לעומת 2,200 הנדרשים,[9] ו‑41.9% מבני הנוער מעל סף השאלון.[3] פגישה פרטית עולה 400–700 ₪,[13] וההדרכה לעבודה בבית נשארת בקליניקה. מי שמחזיק כלי מוחשי לזמן שבין הפגישות, שנבנה ונבדק בקליניקה, נותן למטופל סיבה לעשות את התרגול, ולעצמו משאב שהמטופלים מספרים עליו. זה צורך, מעין ליווי צמוד.

מטפלים בטראומה? כניסה לדף שיתאים לכם

אותו קורס, עם ההזדמנות, הנתונים והשאלות של המקצוע שלכם.

למי שלידו: בת הזוג, ההורים, הילדים

פוסט‑טראומה זה אירוע משפחתי. 320,000 ילדים עם הורה במילואים,[14] וחצי מבנות הזוג עם זוגיות שנפגעה.[15] להן יש הנחיה נפרדת באתר:

פוסט‑טראומה זה אירוע משפחתי

205 נשות חיילים ישראלים ממלחמת לבנון: פוסט‑טראומה של הבעל קשורה ליותר תסמינים, בדידות ופגיעה במשפחה אצלה.[16] ילדים בוגרים של הלומי קרב: מצוקה גבוהה יותר ויכולת נמוכה יותר לאינטימיות.[17] אף אחד מהם לא ״המטופל״.

75% מבנות הזוג מעל סף חרדה חמורה

265 בנות זוג של משרתי מילואים מגויסים: 75% מעל סף החרדה החמורה; תחושת קוהרנטיות וביקורי בית מפחיתים.[18] ובסקר הלמ״ס: 55% מבני ובנות הזוג נזקקו לעזרה רגשית בעצמם.[15]

אם זה אתה, או מישהו שלך: קודם הטלפון

  • נט״ל, קו סיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומי: 1‑800‑363‑363, בכל שעה.[19]
  • ער״ן, עזרה ראשונה נפשית: 1201, בטלפון, בצ׳אט ובוואטסאפ.[20]
  • אגף השיקום במשרד הביטחון, למי ששירת: הכרה, טיפול וקו ״נפש אחת״ דרך אתר האגף.[10]
  • מרכזי החוסן ומרפאות בריאות הנפש של הקופה: יותר מ‑36,000 מטופלים ב‑2025.[11]
  • 101 בסכנה מיידית. הכלי מגיע אחרי הטלפון, לא במקומו.

מספרים ציבוריים. הכלי לא מטפל בפוסט‑טראומה; מי שנפגע פונה לגורם מוסמך, והכלי מצטרף אחר כך, לצד הטיפול.

עם מה יוצאים מהקורס?

  • פוסטר הצבעים וכרטיסי הידע, וגם כתמונה לשליחה בוואטסאפ
  • היכולת לזהות מה את צריכה, גם כשכל תשומת הלב הולכת אליו
  • רשימת השמנים המדויקים לכל טיפת צבע, כולל מה לא
  • מסר לכל צבע: המילה שנותנת שם למה שסוחבים בשקט
  • טקס של דקה לשעות שאף אחד לא רואה: גלגול, שלוש נשימות, ריח
  • רגע צבע משותף עם הילדים, ולהם שמנים בטוחים בלבד, במינון שלומדים בקורס
  • תעודת הסמכה מבית ׳רוח אש ומים׳, מרכז לרפואה הוליסטית

מבנה הקורס

קורס דיגיטלי, זמין מרגע ההרשמה. פרקטי ונוח להגשמה מיידית: לימוד מהנה בזמנך הפנוי, בקצב שלך.

פרק 1

תדר האור: צבע

  • מה זה צבע
  • צבעי היסוד
  • הילות
  • צ׳אקרות ומידע מן הקבלה
פרק 2

מפגש עם תדר: הריח

  • שמנים ותמציות אתריות
  • שמני נשא
  • ארומתרפיה על רגל אחת
  • ההשפעה הפסיכולוגית: הקשר בין ריח לרגש
פרק 3

לימוד מעשי‑אישי: הפורמולה

  • בחירת הצבעים והתאמת השמנים
  • הדרך לבניית הפורמולה
  • רקיחה כשהמטופל אצלך או מעבר לים
  • איך משתמשים ברולר ביום‑יום

♥ יעל מלווה את תלמידי הקורס הדיגיטלי במשך חודשיים, פעם בשבוע בזום לשאלות ותשובות, ובקבוצת הוואטסאפ לקישורים, להצעות ולשאלות מהיומיום.

סמל רוח אש ומים: טיפה בצורת להבה בצבעי סגול, טורקיז ואדום

מי אני

יעל קשי, מייסדת ׳רוח אש ומים׳, מרכז לרפואה הוליסטית בכפר סבא. 22 שנה אני מטפלת באנשים שרוצים לצאת מדפוסים שמעכבים אותם.

למדתי ביואנרגיה, אבחון ׳ראי הנפש׳, שיטת טאט, תרפיית המימדים, טיפול במכשירי תדרים וארומתרפיה. ועדיין היו מטופלים שנשארו תקועים, עד שהפנמתי את סודות הצבעים ושמנים למרפא, והבנתי שהאדם עצמו יודע בתוכו בדיוק איך לעזור לעצמו.

מהידע הזה נולדה שיטת ׳תדר אור ושמן׳. היום אני מעבירה אותה הלאה, למטפלים ולאנשים שרוצים אותה לעצמם.

״מבוגרים לא רגילים לבחור צבעים. אבל המפגש הזה גורם להם להתחבר למשהו התמים שהזניחו מזמן.״

מטופלים כותבים וממליצים

שחר מהוד השרון

״סבלתי מבעיה קשה בזוגיות. הייתי סקפטי, מה זה שייך לזוגיות, הצבעים. בחרתי צבעים שאהבתי, וקיבלתי בקבוק עם גלגלת שהפיץ ריח מושלם. תוך שבועיים, בבית נהיה רגוע, שקט, והצלחנו לדבר, מתוך רצון לתיקון. בהמשך היחסים השתפרו יותר ממה שהיו אי פעם.״

רונית, על הבן

״פחדתי שהם לא יצליחו… יעל העמידה אותי במקום: ׳אם את לא מאמינה שהוא שווה, איזה גב את נותנת לבן שלך?׳ שלחתי אותו לבחור צבעים ולקבל שמנים, וראיתי איך הוא מתעלה על עצמו ומתמודד כמו גבר.״

אורה עמר

״בחרתי צבעים והזהרתי את יעל שאני לא סובלת ריחות בכלל… והיא נתנה לי לבחור מהרבה בקבוקים, מה שאני כן אוהבת. יעל והבקבוק הזה הפכו לי את החיים משחור ללבן.״

המלצות מתוך אתר רוח אש ומים, על הכלי עצמו. חוויה אישית, לא הבטחה לתוצאה ולא עדות לטיפול בפוסט‑טראומה.

שאלות שכולם שואלים

האם הלם קרב ופוסט טראומה זה אותו דבר?
לא בדיוק. ״הלם קרב״ (תגובת קרב) הוא התגובה החריפה בזמן הלחימה או מיד אחריה; פוסט‑טראומה היא ההפרעה שנמשכת חודשים אחרי האירוע. 12% מחיילי החי״ר שנבדקו אחרי שירות בעזה דיווחו על תסמינים משמעותיים.[21] שניהם מטופלים על ידי אנשי מקצוע; מי ששירת פונה לאגף השיקום. הכלי כאן מצטרף אחר כך, לצד.
איך להתמודד עם פוסט טראומה מורכבת?
עם מטפל, בטיפול מדורג: קודם ייצוב וקרקוע, אחר כך עיבוד. תוכנית מיומנויות ייצוב כתוספת לטיפול שיפרה ויסות רגשי ותסמינים בניסוי מבוקר על 291 מטופלים.[22] מה שהשיטה מלמדת הוא כלי קרקוע אחד לשעות שבין: ריח קבוע, שלוש נשימות, מילה לצבע. לא יותר.
פוסט טראומה טיפול עצמי: יש דבר כזה?
תמיכה עצמית כן; טיפול עצמי לא. פוסט‑טראומה מטופלת על ידי אנשי מקצוע בשיטות שנבדקו (חשיפה ממושכת, EMDR, CPT), ורוב מי שמצבו משתפר קיבל עזרה.[4] מה שאפשר לעשות לבד הוא לתמוך בעצמך בדרך: טקס יומי, מילה לרגש, משהו ביד. זה מה שההדרכה נותנת, ולא יותר.
האם פוסט טראומה עוברת?
אצל רבים היא יורדת: במעקב לאומי, פוסט‑טראומה אפשרית עלתה מ‑16.1% לפני המלחמה ל‑29.8% חודש אחרי 7 באוקטובר, וירדה ל‑19.7% אחרי 27 חודשים.[4] הירידה מגיעה בדרך כלל עם עזרה מקצועית. הכלי כאן הוא לזמן שבין, ובתור: 6.5 חודשים בממוצע.[2]
האם ריח יכול לעורר פלאשבק?
כן, וזה מתועד: ריחות שקשורים לאירוע מעוררים זיכרונות חודרניים גם עשרות שנים אחרי.[5] לכן בקורס לומדים לבנות את הריח בזהירות: מצמידים אותו לרגע רגוע, בודקים תגובה, ומוותרים על כל ריח שמחזיר אחורה, וכך ביחד הפורמולה נוצרת. מי שיש לו טריגרים ריחניים בונה את זה עם המטפל שלו, לא לבד.
זה במקום טיפול או תרופות?
לא. זה כלי לשעות שבין הפגישות, לצד כל טיפול ובלי טיפול, ואף אחד לא משנה תרופה בגלל צבע. מצוקה חריפה, מחשבות אובדניות, ניתוקים או שימוש בחומרים הם רגע לאיש מקצוע: נט״ל 1‑800‑363‑363, ער״ן 1201, 101 בסכנה מיידית.
זה מתאים לילדים ולנוער?
כן, לצד מטפל. ילדים מגיל 5 בוחרים צבעים בקלות ומקבלים שמנים בטוחים בלבד, ללא התוויות נגד, במינון שלומדים בקורס. אבל 41.9% מבני הנוער בישראל עברו את סף השאלון לפוסט‑טראומה אפשרית,[3] וילד או נער במצוקה צריך קודם כול מטפל; הכלי מצטרף לצד הטיפול, לא במקומו. לא מנטה, אקליפטוס או קמפור ליד הפנים של ילדים קטנים. אפילפסיה, אסתמה או רגישות רפואית: חובה להתייעץ עם רופא.
אני לא מטפל/ת. הקורס מתאים לאנשים פרטיים?
כן. הקורס נבנה כהכשרה למטפלים, ומגיעים אליו גם אנשים שרוצים את הכלי לעצמם ולמשפחה. לומדים בדיוק את אותו דבר: לבחור, להבין את המסר, לרקוח לעצמכם.
כמה זמן לוקח הקורס וכמה זה עולה?
קורס דיגיטלי שנפתח מיד עם ההרשמה: 3 פרקים מוקלטים, בקצב שלך, וליווי שבועי בזום ובוואטסאפ במשך חודשיים. 2,350 ₪, כולל פוסטר הצבעים, כרטיסי הידע, רשימת השמנים לכל צבע ותעודה מבית רוח אש ומים. כדי ליישם את השיטה רוכשים באופן עצמאי שמנים, בקבוקוני רול ואביזרים נוספים: בהרשמה תקבלו רשימה לרכישה, ושאלות, הדרכה וקישורים יינתנו בקבוצת הוואטסאפ לתלמידי הקורס.
אפשר ללמוד מהבית?
כן. זה קורס דיגיטלי שנפתח מיד עם ההרשמה, ולומדים מהבית בקצב שלכם. את הפורמולה אפשר לקבל מרחוק: שולחים תמונה של הפוסטר בוואטסאפ, בוחרים, הפורמולה נרקחת ונשלחת. גם לצפון, גם לעוטף, גם לחו״ל. יעל מלווה את תלמידי הקורס הדיגיטלי במשך חודשיים, פעם בשבוע בזום לשאלות ותשובות, ובקבוצת הוואטסאפ לקישורים, להצעות ולשאלות מהיומיום.

מתי מתחילים וכמה זה עולה?

הקורס הדיגיטלי

נפתח לצפייה מיד עם ההרשמה.
3 פרקים מוקלטים שנשארים פתוחים בשבילך, בקצב שלך, וליווי שבועי בזום ובוואטסאפ.

2,350 ₪

מעוניינים בקורס זום חי? פנו ליעל אישית ותתעדכנו: 054‑576‑1994

כן יעל, אני רוצה ללמוד את הכלי

להרשמה: מלאו את הפרטים ותעברו לדף התשלום.

המידע בדף זה נועד להיכרות עם שיטת ׳תדר אור ושמן׳ ואינו מהווה ייעוץ רפואי או פסיכולוגי. השיטה היא כלי לתמיכה רגשית ולהבנה עצמית; היא אינה אבחון, אינה טיפול בפוסט‑טראומה, בטראומה מורכבת, בדיסוציאציה או בכל הפרעה נפשית אחרת, ואינה תחליף ל‑EMDR, לטיפול קוגניטיבי, לחשיפה ממושכת, לתרופה, לפסיכולוג, לפסיכיאטר או לתהליך באגף השיקום. ריח עלול לעורר זיכרונות; מי שיש לו טריגרים ריחניים בונה את הכלי עם מטפל בלבד. במצוקה: נט״ל 1‑800‑363‑363, ער״ן 1201; בסכנה מיידית: 101. לילדים מגיל 5 ולנשים הרות: שמנים בטוחים בלבד, ללא התוויות נגד, במינון שנלמד בקורס; לא מנטה, אקליפטוס או קמפור ליד הפנים של ילדים קטנים. באפילפסיה או ברגישות רפואית: חובה להתייעץ עם רופא. במצבי מצוקה יש לפנות לגורם מוסמך. השמנים האתריים אינם תרופה. הנתונים המספריים בדף הם מסקרים ומחקרים ציבוריים (ראו מקורות), לא תחזית אישית.

מקורות (22)

הנתונים בדף לקוחים ממחקרים ומדו״חות ציבוריים. המספרים הם ממוצעים אוכלוסייתיים, לא תחזית אישית.

  1. מבקר המדינה, הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (סקר אפריל 2024), 2025
  2. ynet, דו״ח מבקר המדינה 2025: המתנה ממוצעת מהפניה לטיפול ראשון 6.5 חודשים; 90% מבעלי התסמינים לא קיבלו טיפול
  3. Refaeli T., Sold M., Aharonson-Daniel L., Probable PTSD among 744 Israeli adolescents aged 14–18, Oct–Dec 2024: 41.9% above the cut-off, Israel Journal of Health Policy Research 2025;14:76
  4. Levi-Belz Y. et al., Probable PTSD in a prospective national cohort (n = 680): 16.1% before the war, 29.8% one month after 7.10, 19.7% at 27 months, eClinicalMedicine 2026
  5. Vermetten E., Bremner J.D., Olfaction as a traumatic reminder in posttraumatic stress disorder: case reports and review, Journal of Clinical Psychiatry 2003;64(2):202–207
  6. Daniels J.K., Vermetten E., Odor-induced recall of emotional memories in PTSD: review and new paradigm for research (odours as grounding stimuli), Experimental Neurology 2016;284:168–180
  7. Lieberman M.D. et al., Putting Feelings Into Words: Affect Labeling Disrupts Amygdala Activity, Psychological Science 2007
  8. Jonauskaite D. et al., Universal Patterns in Color-Emotion Associations (4,598 participants, 30 nations), Psychological Science 2020
  9. מרכז אדוה, פברואר 2026: 675 תקני פסיכולוגים קליניים לעומת כ‑2,200 הנדרשים; המתנה ממוצעת לפסיכותרפיה ציבורית כשנה וחצי; פסיכיאטר אחד ל‑3,200 מטופלים באגף השיקום
  10. Times of Israel, פברואר 2026: 22,000 מטופלים באגף השיקום, 58% עם פוסט‑טראומה או פגיעה נפשית; עובד שיקום אחד לכל 850 הלומי קרב; 51% מהמשפחות לא מכירות את זכויותיהן
  11. מעריב, נתוני משרד הבריאות: יותר מ‑36,000 מטופלים במרכזי החוסן ב‑2025; 3.5 מיליון מגעים טיפוליים, עלייה של 42% לעומת 2022
  12. Times of Israel, ספטמבר 2025: 20,000 פצועים נקלטו באגף השיקום מאז 7.10, 56% עם פגיעה נפשית, 64% אנשי מילואים; תחזית 100,000 עד 2028
  13. N12, 2026: פגישת טיפול פרטית 400–700 ₪ (בכירים עד 830 ₪); טיפול שבועי כ‑24–31 אלף ₪ בשנה
  14. ynet, יוני 2026: 320,000 ילדים עד גיל 18 עם הורה במילואים; סקר פורום נשות המילואימניקים (כ‑3,000 משיבים): 44% פנו לטיפול רגשי לילד
  15. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה 313/2025: סקר בני/בנות זוג של משרתי מילואים, אפריל–מאי 2025: 50% פגיעה בזוגיות (57% ב‑200–350 ימי שירות), 52% הרעה במצב הילדים (63% ב‑200–250 ימים לעומת 35% עד 50 ימים), 55% נזקקו לעזרה רגשית
  16. Solomon Z. et al., From front line to home front: a study of secondary traumatization (205 wives of Israeli veterans), Family Process 1992;31(3):289–302
  17. Dekel R. et al., Adult children of Israeli PTSD veterans: distress, terror-related stress and capacity for intimacy, Journal of Family Social Work 2011
  18. Levy A. et al., Partners of mobilised reservists in Israel (n = 265): 75% above the severe-anxiety threshold; sense of coherence and home visits buffer, Military Psychology 2026;38(5):625–634
  19. ישראל היום, 2025: יותר מ‑6,000 פניות לקו הסיוע של נט״ל ביוני 2025, פי שניים מחודש ממוצע
  20. N12, מדור הנתונים: יותר מ‑637 אלף פניות לער״ן בשנתיים מאז 7 באוקטובר; פניות על בדידות עלו מ‑13% ל‑33.7%, אוקטובר 2025
  21. Times of Israel, מאי 2025: מחקר אוניברסיטת תל אביב (579 חיילי חי״ר במעקב מ‑2019): 12% עם תסמינים פוסט‑טראומטיים משמעותיים אחרי שירות בעזה
  22. Brand B.L. et al., Finding Solid Ground: RCT of an adjunctive stabilisation-skills programme for dissociative PTSD / complex PTSD (n = 291), Psychological Trauma 2025;17(8):1717–1727

דילוג לתוכן